גזר דין בתיק ת"פ 10827-03-10

כללי

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו הריגה ונהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך ושולל את השליטה ברכב. לימים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו תוקן כתב האישום המקורי והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריו:

בתאריך 16.07.09 בסמוך לשעה 05:10, הנאשם נהג ברכב משא מסוג טויוטה מ.ר 3016856 (להלן:"הרכב") ברחובה הראשי של רהט, כאשר הוא שרוי במצב עייפות מתקדם. באותה עת צעדו על המדרכה מימין לנתיב נסיעתו, 3 הולכי רגל. בהתקרב הנאשם לכיכר המתנ"ס, הוא נרדם עקב עייפותו, סטה ימינה, עלה על המדרכה, תוך דריסת מעקה הבטיחות ופגע למוות באחד מהולכי הרגל, מר גומע'ה אלמטאלקה ז"ל (להלן:"המנוח").

על יסוד הודאת הנאשם, כאמור, הוא הורשע בגרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז -1977.

2.         שירות המבחן הכין תסקיר על הנאשם. 

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן הגיש תסקיר על הנאשם שאלו עיקריו -

הנאשם בן 46, נשוי ואב ל- 10 ילדים בגילאי 8-29. לנאשם בית בשכונה 25 ברהט, אולם, על רקע סכסוך משפחתי קשה, ביתו נשרף ע"י אחרים והוא ומשפחתו הורחקו מרהט לפזורה, שם הם חיים בתנאים קשים, בצריפים, ללא חיבור לחשמל. לנאשם קשיים כלכליים וקיומיים ממשיים והוא הביע חשש לגורל משפחתו במידה וייגזר עליו מאסר בפועל. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל מערכת ערכים ותפקוד נורמטיבי בתחומי חייו השונים, הכואב את התוצאות הטרגיות של נהיגתו.

            שירות המבחן התרשם כי הסכסוך במשפחת הנאשם הותיר אותו עם מערכת תמיכה מינימאלית.

בשנת 2004 הנאשם פתח דוכן למכירת ירקות ברהט. לאחר התאונה, חדל לעבוד בשל המצב הרגשי בו היה שרוי. בהמשך, בסיוע אחד מילדיו, חזר לעבודה חלקית.

            הנאשם הודה בעבירה ולקח אחריות מלאה עליה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתמודד עם משמעות התוצאות הטרגיות של המקרה. הנאשם שיתף בהלם שחווה משהתברר לו כי דרס אדם והביע חרטה וכאב רב על המנוח ומשפחתו. הנאשם ביטא אמפתיה רבה כלפי המנוח ומשפחתו, לצד תחושות אשם עצמי וחווית חוסר אונים. שירות המבחן התרשם מכנות דבריו.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, לצד עונש מותנה מרתיע.

טענות הצדדים

1.         ב"כ המאשימה טען כי הענישה בעבירות דנן נגזרת בעיקר מרמת הרשלנות ומהעבר התעבורתי. עוד טען, כי במקרה זה הנאשם היה עייף והיה עליו להפסיק לנהוג וציין שיש לתת משקל לעברו התעבורתי של הנאשם. הוא ציין, כי בדרך כלל האנשים המעורבים בתאונות הם אנשים נורמטיביים ונקבע כי הבכורה צריכה להינתן להעברת המסר לנהגים ולהכוונת התנהגותם בכביש, בדרך שתבטיח את שלומם של המשתמשים בדרך וכי הנסיבות האישיות מקבלות משקל משני בשיקולי הענישה. הוא הוסיף שכתב האישום המקורי תוקן וסעיף העבירה הומר מהריגה לגרם מוות ברשלנות, בעקבות הודאת הנאשם ולקיחת האחריות וציין כי על אף האמור בתסקיר שירות המבחן ונסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, יש להטיל עליו מאסר בפועל ופסילת רישיון.

2.         ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות. הוא ציין את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, כמפורט בתסקיר. פירט את התנהלות הנאשם בשעות שקדמו לתאונה וטען כי רשלנותו אינה גבוהה. באשר לעברו התעבורתי, ציין, כי הנאשם נוהג מזה 26 שנים ועבודתו כרוכה בנהיגה רבה. הוא ביקש להתחשב בנאשם ובנסיבותיו וציין את הפגיעה שתיגרם לנאשם ולבני משפחתו משליחתו למאסר. הוא ציין את הודאת הנאשם וביקש להתחשב גם בה.

3.         הנאשם הביע צער, ואמר "זה עבר עלי קשה".

דיון והכרעה

1.         מגמת הפסיקה בענישת נהגים שגרמו ברשלנות למוות, קיבלה בשנים האחרונות תפנית. ממצב בו בחלק ניכר מהמקרים הוטל מאסר לנשיאה בעבודות שירות ורק במקרים חמורים במיוחד הוטל מאסר ממש, למצב בו ככלל מוטל מאסר בפועל ורק במקרים חריגים נקבע שהמאסר יהיה בעבודות שירות. מגמה זו הוצדקה בפסיקה בצורך להילחם בתאונות הדרכים ובעקרון קדושת החיים. (ראה לאחרונה ע"פ 6755/09, ארז אלמוג נ' מ"י (פורסם בנבו))

2.         ההסדר החקיקתי הנוגע לדרכי ענישת עבירות התעבורה והפרקטיקה הנוהגת  במשטרת ישראל בנוגע לתאונות דרכים ללא נפגעים, מביאים לכך שהתנהגויות תעבורתיות מסוכנות שלא גרמו לפגיעה בגוף, נענשות, אם בכלל, בקלות, בעוד אותן התנהגויות ואף קלות מהן, שגרמו לפגיעת גוף ובמיוחד למוות, נענשות בחומרה.